רקע-כללי-1

 
סינון  |  חביות  |  מיכלים  |  כימיקלים  |  פקקים  |  בקבוקים  |  מעבדה  |  משאבות  |  תסיסה  |  מילוי  |  חמצן | קבלה
יין תעשייה

  • הגדרה
     
    "מיכל בהגדרתו הוא כלי קיבול. ואנו יכולים לבנותו מהחומרים הרצויים לנו, בצורה הנוחה לנו ולצייד אותו באביזרים הרצויים לנו".

     
    רקע היסטורי והתפתחות יצור המיכלים 
     
    אם נדלג על התקופות העתיקות של כדי החרס הגדולים והאמפורות, נמצא כי במרבית היקבים עד לפני כ- 50 שנה היו המיכלים למעשה, בריכות בטון. חשוף או מצופה ברזינים שונים. בשנות השישים של המאה ה-20 החלו לצפות את הבטון בצבע אפוקסי אינרטי שיצר מהברכה כעין בקבוק גדול. בכמה יקבים בארץ עדיין ניתן למצוא בריכות כאלה בנפחים של עד 100,000 ליטר שבטיפול ותחזוקה נכונה יכולים לשמש ככלי אחסון ראוי. ואכן, יש מקומות בהן חוזרים לשימוש בבריכות בטון ככלי אחסון שהמצדדים בהם טוענים שהוא יותר "רגוע" ויציב מנירוסטה, יותר אינרטי מנירוסטה ואף מאפשר ניצול יותר טוב של השטח.
     
    למרות הנ"ל, תחילת השימוש בנירוסטה במחצית המאה ה-20 הביא ל "מהפכה" בתעשייה. מכלי הנירוסטה פשוטים הרבה יותר לתחזוקה, ניידים, עמידים כמעט ללא הגבלה לשינויי טמפרטורה (חסרון בבטון) ואפשר להרכיב עליהם בקלות רבה יותר תוספות ואביזרים.
     
    פיתוח הדופן הכפולה (בשנות השישים) שמאפשרת בקרת טמפרטורה מבלי שאלמנט הקירור יהיה במגע עם היין, שיפר מאוד את האטרקטיביות שלהם ואכן, מרבית המיכלים בעולם עשויים כיום מנירוסטה ואליהם אנו נתייחס בהרצאתנו.
     
    במשפט ביניים נזכיר את מיכלי הפיברגלס שהיו נפוצים בשנות השישים והשבעים, אולם כיום השימוש בהם קטן יחסית.
     
    בשונה ממיכל קיבול של נוזלים אחרים, צריך מיכל היין להיות בעל מבנה מסוים ואביזרים (ACCESSORIES) מסוימים על מנת שישרת את הפונקציות השונות להן אנו מייעדים את שימושו.
     
    לנוחיותנו, נחלק את המיכלים המשמשים בתעשיית היין ל- 4 קבוצות עיקריות:
    • מיכלי אחסון.
    • מיכלי תסיסה (אדום).
    • מיכלים רב שימושיים.
    • מיכלי לחץ ליין מוגז